המיצב כענן כלה של יפה ברנט מציף רגע של זיכרון אישי אינטימי, המתבסס על רפרטואר דימויים שהושאלו מעברה הרחוק: שלוש ילדות בשמלות חגיגיות, ילדה בתחפושת פורימית, סרטי סטן וקישוטי מלמלה ותחרה. הדימויים – במקור קישוטי שמלות כלה ותצלומי משפחה ישנים – נותקו מהקשרם הראשוני, עברו טרנספורמציה חומרית ורעיונית וקיבלו משנה תוקף בהמרתם לרישומי נייר וקולאז' צילומי. אלו שולבו לתוך קומפוזיציה פורמליסטית חדשה של שלל סרטי הדבקה ומדבקות צבעוניות. פירוק והרכבה מחדש של הדימויים והתקתם לקונטקסט אחר, מאפשרים יצירת מרחב ביניים, מרחב תודעתי אחר, המגלם בו זמנית מציאות פנימית וחיצונית ומאפשר לרקום יחסי גומלין מורכבים בין הפרטי לציבורי.

(*) שם העבודה 'כענן כלה', הוא ביטוי מתוך 'ונתנה תוקף' פיוט קדום מתוך המסורת היהודית, העוסק בשבריריות האדם, בחוט הדק המפריד בין חיים ומוות, הנעלם מעיננו ברוב הימים.