בעבודה זו בוחנת יעל ברזילי את דרכי ההבניה והייצוג של נרטיב היסטורי באמצעות מאגר מסמכים, צילומים חפצים ורהיטים המתלכדים לכדי ארכיון פסבדו משפחתי. לתוך המרחב האקלקטי והאניגמאטי מתמזגים אלמנטים מההיסטוריה הפרטית של משפחת האמנית, לצד זיכרונות קולקטיביים המתקשרים לזהות של עם ומקום. בעבודתה מערבבת ברזילי בין מציאות ודמיון, אמת ובדיה, מקור והעתק  ועיקר ותפל. ארכיון דמויות הנבנות מרמזים קונקרטיים, עובדות היסטוריות ודמיון, מייצרות לקסיקון חדש של זיכרון קולקטיבי מתעתע. אופן ההצבה מתכתבת עם התצוגה של מוזיאוני זיכרון והנצחה (בתים פרטיים שהפכו למוזיאונים) המכילים שרידי זיכרון של אנשים שהתגוררו בהם פעם. דרך מיזוג הביוגרפי והאוניברסלי, מתמודדת ברזילי בעבודתה עם מושגים כמו אותנטיות, אמינות ונאמנות למקור.